<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימנים ע"ח—פ'</h1>
<h2>דף כה.</h2>
הגוזז את הצמר או את השער מן הבהמה או מן החיה אפי' מן השלח שלהן. והתולש כנף מן העוף חייב לפי' תרנגול' שברחה אין מדדין אותה שמא יתלוש את אגפיה והקוטם ראשו הרך חייב משום מחתך והמורטו מצדדיו חייב משום ממחק. וכתב הבעל ההשלמה דתולש כנף העוף אפי' לאחר מיתת העוף חייב וכך ביאר בירושלמי. ומפני זה הירוש' הורה הר' שמואל שקלי ז"ל שמותר למרוט צואר העוף בי"ט לפני השחיטה אע"פי שהביא הרמב"ם ז"ל שאסור כמו שמבואר בבכורות אפשר שהם ז"ל לא אסרו אלא במקום שדרכן למלול העופות אחר שחיטה דכיון דלא ימרטו אחר שחיטה לא ימרטו ג"כ קודם שחיטה אבל אנחנו שדרכנו למרוט אחר שחיטה למה נאסור לפני השחיטה והלא מריטה אחר שחיטה מלאכה גמורה היא כקודם שחיטה בעוד שהעור חי כמו שבארו בירושלמי והודו לו חכמי לוניל וכן פסק הרמב"ן ז"ל. והתרנגולת שברחה דוחין אותה עד שתכנס בלולה.
